קודנר נ' יוניליוור בסטפודס ישראל בע"מ ואח'

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שארעה ביום 30.3.09.

2.לטענת התובע, הוא הגיע לצומת קרית אתא מכיוון רח' חלוצי התעשיה, בנתיב הימני ממנו אפשר לפנות רק ימינה לכיוון חיפה. הוא אותת ימינה והמתין כדי שהתנועה תאפשר לו לפנות ימינה. משמאלו עמדה משאית, בנתיב ממנו ניתן ליסוע רק ישר. בעוד התובע עומד בעצירה מוחלטת לטענתו, פתאום המשאית התחילה ליסוע ימינה ופגעה באמצעות הגלגל הימני האחורי שלה בפינה השמאלית הקדמית של הרכב. המשאית המשיכה בנסיעה בלי לעצור מכיוון שהנהג לא שם לב לפגיעה.

3.לטענת הנתבעים, הנתבע 2 הגיע לצומת מכיוון חלוצי התעשיה, בנתיב הימני, והתכוון לפנות ימינה. מכיוון שהמשאית בה נהג הנתבע 2 היתה סמיטריילר ארוך מאד, באורך 16.5 מטר, עם נגרר מיוחד (שרטוט נ/1), ומכיוון שהפניה ימינה במקום היא מאד חדה, יותר מ- 90 מעלות, כדי לבצע את הפניה על המשאית להיצמד לצד השמאלי של הנתיב הימני, ואפילו לחדור באופן חלקי אל הנתיב השני מימין. הוא לא יכול לעלות על מדרכות כי יש שם מעברי לטענת הנתבע 2, הוא אותת ימינה והיטה את המשאית כאשר חלקה הקדמי בסמוך לפניה, והמתין כך בעצירה עד אשר התנועה בשד' ההסתדרות תאפשר לו להשתלב ימינה. לאחר מכן החל להתקדם וביצע את הפניה ימינה. הנתבע 2 מאשר כי לא הבחין בשום רכב מימינו ואכן המשיך בנסיעה עד אשר התובע נסע אחריו וצפצף לו, אולם בה בעת מדגיש כי לפני שפנה ימינה בדק ולא היה שום רכב מימין למשאית, וגם מאחורי המשאית מימין. לדבריו, הוא יכול רק להניח כי התובע נכנס מימין למשאית, ברווח שבינה ובין המדרכה, במצב שבו כבר אין לו שדה ראיה של חלקה הימני האחורי של המשאית מכיוון שהגורר (ובלשונו: "הסוס") כבר התקדם קדימה ונמצא בפניה לכיוון חיפה.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט ובכלל זה דו"ח השמאי ותמונות רכב התובע.

5.אני מקבל את גרסת הנתבע 2, אשר היתה מהימנה בעיניי, ואשר מתיישבת טוב יותר עם כלל נסיבות התאונה והראיות, ובה בעת דוחה את גרסת התובע כבלתי מהימנה.

טענתו הבסיסית של התובע ולפיה כביכול עמד בעצירה מוחלטת מרחק כה רב מהפניה ימינה, כפי שמופיע בשרטוט שהוא עצמו צירף לכתב התביעה, וכפי שמתבקש לאור אורכה הרב של המשאית ועובדת היות הפגיעה בגלגל האחורי ביותר שלה - היא טענה בלתי הגיונית לחלוטין. בנקודה זו אין לתובע שום שדה ראיה, ואין לו שום אפשרות להחליט מתי להתחיל בנסיעה ולהשתלב בציר התנועה העמוס בו הוא אמור להשתלב. יצויין כי העובדה שבעדותו ניסה התובע לטעון כי עמד עם רכבו רק שני מטרים לפני הפניה (עמ' 2, ש' 19-20) אינה מסייעת לו אלא רק משמשת כממצא מהימנות כנגדו, לא רק מאחר והוא אישר בעדותו כי השרטוט שצירף לתביעה מתאר את הפגיעה (עמ' 2, ש' 24-26) אלא גם מאחר ואין כל אפשרות לקיום פגיעה פיזית כמתואר על ידו על ידי משאית כה ארוכה אילו היה עומד 2 מ' בלבד לפני הפניה.

בנוסף, התובע ענה לשאלות שנשאל בתשובות עמומות ומתחמקות. כך, למשל, התחמק מתשובה ברורה בנוגע לנושא האמור (עמ' 2, ש' 21-23). כך גם כאשר התעקש כי ראה את האיתות של המשאית שמאלה מבלי שיכול היה להסביר זאת (עמ' 3, ש' 5-6), אף שקשה להעלות על הדעת כיצד עשוי היה להיווצר קשר עין בינו ובין איתות כזה, בהנחה שהמשאית היתה במקום בו טען שהיתה והוא היה במקום בו טען שהיה.

שיקול נוסף לעניין מהימנותו של התובע ניתן למצוא בנזקים שנטענו על ידו. התובע טען לירידת ערך של 1,335 ₪, וזאת למרות שאפילו היתה שנת המודל של הרכב כזו המאפשרת לטעון לירידת ערך, הרי שזו היתה עשויה להיות לכל היותר 335 ₪ ולא יותר.

6.לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להדחות.

התובע ישלם לנתבעים 1-2 הוצאות בסך 400 ₪.

התובע ישלם לנתבעת 3 הוצאות בסך 300 ₪.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תיווסף עליהם ריבית פיגורים כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

7.זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

מזכירות בית המשפט נא לשלוח העתק פסק דין זה לצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ה טבת תש"ע, 22 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: